הונאה חמורה! מתחזים לנותני שירות סייבר

הונאה חמורה! מתחזים לנותני שירות סייבר

פגיעה כפולה: פרצו לדנה לחשבון - ואז גם רימו אותה

דנה נפלה קורבן לפריצה לחשבון הפייסבוק שלה, לאחר שקיבלה אימייל שנראה לכאורה כאילו הגיע מפייסבוק, ובתמימותה סיפקה את הפרטים שהתבקשו. מהרגע שהבינה שחשבונה נפרץ, הודיעה לחבריה על המקרה כדי למנוע פגיעות נוספות.

בתגובה, קיבלה דנה שפע פניות מגורמים שטענו שיוכלו לסייע לה לשחזר את החשבון. אחת ההצעות הגיעה מאדם שהציג את עצמו כהאקר בכיר עם המלצות רבות, שהבטיח להחזיר לה את החשבון במהרה תמורת תשלום. לאחר שבדקה את ההמלצות והשתכנעה, החליטה דנה לשלם לו.

אך לאחר ביצוע התשלום, אותו אדם נעלם ללא עקבות, ודנה הבינה שהיא נפלה בפח פעם נוספת. לא רק שחשבונה נשאר פרוץ, היא גם איבדה כסף למי שניצל את מצוקתה.

הפגיעה הפכה ליותר ממטלטלת – זו הייתה חוויה מתסכלת ומייאשת שהשאירה אותה חסרת אונים.

 אירועי סייבר הפכו למציאות שכיחה בעולם הדיגיטלי. אנשים פרטיים ועסקים מוצאים את עצמם מתמודדים עם גניבות זהות, פריצות לחשבונות, והפסדים כספיים. אבל, מה קורה כאשר במקום לקבל עזרה, נפגעי סייבר מוצאים את עצמם שוב תחת מתקפה – הפעם מידי מי שמציגים עצמם כ"מושיעים"?

התופעה:
כאשר אדם מפרסם פוסט על כך שנפגע מאירוע סייבר, נוהרים אליו "מומחים" שמציעים שירותי שיקום בתשלום. אולם, מאחורי חלקם מסתתרים האקרים שמבקשים לנצל את מצוקתו של הקורבן:
  • הצעה לסיוע בתשלום מראש: מבטיחים שיחזירו גישה לחשבון או ישחזרו מידע – אך לאחר קבלת התשלום נעלמים.
  • החמרת הנזק: מבקשים גישה לחשבונות נוספים או מידע אישי נוסף, ומשתמשים בו לביצוע הונאות נוספות.
  • הפצת חששות ופאניקה: באמצעות מניפולציות, מנסים לגרום לקורבן להאמין שהוא נמצא בסכנה מיידית כדי להאיץ את תהליך ההחלטה.
ההשפעה על הנפגעים:
לא מספיק שהקורבן מתמודד עם תחושת אובדן השליטה והפחד הראשוני שנגרם לו מהאירוע המקורי, כעת הוא עומד בפני פגיעה כפולה: הפסד כספי נוסף, חשיפה לאיומים חדשים, ואובדן האמון בגורמי סיוע.

איך לזהות עזרה לגיטימית?

  • בדקו המלצות וסקירות: חשוב לוודא שהגורם מציע שירותים מבוססים ויש לו מוניטין.
  • היזהרו מהצעות שנשמעות טובות מדי: אם ההבטחה נשמעת לא ריאלית או לא מוסברת מספיק, כנראה שהיא לא אמינה.
  • הימנעו ממסירת מידע אישי או תשלום מראש: חברות אמינות לרוב עובדות עם הסכמים ברורים וללא תשלומים לפני אספקת השירות.
הפתרון:
חינוך הציבור והגברת המודעות הם כלי המפתח במאבק הזה. על הנפגעים לדעת שישנם גופים לגיטימיים, כמו עמותת סייבר ישראל, שמציעים סיוע מקצועי ואמין במחירים נגישים, ומתחייבים לשקיפות מלאה בתהליך.
בנוסף, יש לפנות לרשויות האכיפה במידה ומתעורר חשד לניסיון הונאה.
סיכום:
תעשיית הסייבר מציעה פתרונות רבים, אבל גם פותחת פתח למעשי נוכלות. האחריות שלנו כחברה היא להגן על הקורבנות ולהבטיח שיקבלו סיוע הוגן ומקצועי, ולא יהפכו למטרה נוחה לניצול נוסף.
תגובות

אני רוצה לשתף את מה שקרה לי, כדי שאחרים לא ייפלו בפח כמוני. לפני כמה שבועות ניסיתי להיכנס לחשבון הפייסבוק שלי, אבל הוא ננעל וביקשו ממני קוד אימות שלא היה לי. הייתי חסרת אונים, אז פרסמתי פוסט בפייסבוק וביקשתי עזרה.

תוך כמה שעות פנה אליי מישהו שטען שהוא האקר שיכול לעזור לי. הוא נשמע מקצועי ואמר שצריך לשלם מקדמה כדי להתחיל לעבוד על זה. הייתי בלחץ ורציתי את החשבון שלי בחזרה, אז שילמתי לו. מאז? נעלם. לא הודעה, לא עדכון – כלום. ניסיתי ליצור איתו קשר שוב ושוב, אבל הוא פשוט חסם אותי.

אני כותבת את זה כדי להזהיר אתכם – אל תיפלו כמו שאני נפלתי. אם יש לכם בעיה עם החשבון, תפנו לגורמים אמינים ולאנשים שמוכחים בתחום. הלוואי שמישהו היה מזהיר אותי מראש.

רחל בנימין
השאר תגובה
כתובת האימייל לא תוצג.