האקרים פרצו לכם לחשבון? 4 הצעות לאיך להתאושש מהר!

אף אחד לא מצפה שזה יקרה לו. יום אחד, אתם נכנסים לחשבון שלכם – בין אם זה פייסבוק, אינסטגרם או אפילו המייל האישי – ורואים הודעה קרה ומנוכרת: "החשבון שלך ננעל" או גרוע מזה – אתם בכלל לא מצליחים להתחבר. ברגע אחד, העולם הדיגיטלי שהכרתם נשמט מתחת לרגליכם. החשבון שלכם נפרץ, ואתם לא יודעים איך להתמודד עם זה.

הפסיכולוגיה: תחושת חוסר אונים וחוסר אמון לעולם!

התגובה הראשונה של רוב האנשים היא הלם. משהו כל כך אישי כמו החשבון שלכם, שבו נמצאות תמונות, הודעות, זיכרונות ואפילו מידע רגיש – פשוט נעלם מהשליטה שלכם. רבים מרגישים שזה לא רק חשבון שנפרץ, אלא פגיעה אישית בפרטיות שלהם. זה גורם להרגשה של חוסר שליטה ואפילו חוסר אונים.

לאחר מכן מגיע שלב הכעס והחשדנות. "איך זה קרה לי? איך נתתי לזה לקרות? מי עשה את זה? ואיך אני בכלל יכול לסמוך על מישהו שיכול לעזור לי?" – הרבה אנשים פונים אלינו, לעמותת סייבר ישראל, אבל באותה נשימה חושדים גם בנו. וזה טבעי. אחרי שחוויתם בגידה מצד גורם לא ידוע, קשה להאמין שמישהו אחר יכול לעזור.

להבין שהתחושות שלך הן נורמליות

אם אתם מרגישים ככה עכשיו, חשוב לדעת שאתם לא לבד. אתם לא מגזימים, אתם לא פרנואידים, ואתם לא היחידים שמרגישים ככה. תחושת חוסר האמון אחרי מתקפת סייבר היא תגובה טבעית. האינטרנט, שהיה עד עכשיו מקום בטוח שבו שמרתם מידע אישי, הפך פתאום למקום מסוכן.

החששות שעולים הם לגיטימיים: האם הפרטים האישיים שלכם הודלפו? האם האקר יפגע לכם בפרנסה? האם מישהו ישתמש בזהות שלכם לרעה? כל השאלות האלה הן נורמליות, והדבר הכי חשוב בשלב הזה הוא לעצור, לנשום עמוק ולפעול בצורה מסודרת.

איך לשקם את תחושת השליטה והאמון?

1. להחזיר לעצמכם שליטה, אפילו על דברים קטנים. התחילו בדברים הקטנים שאתם כן יכולים לשלוט בהם. שנו את הסיסמאות שלכם, הפעילו אימות דו-שלבי, בדקו את הגדרות האבטחה שלכם. כל פעולה כזו תחזיר לכם תחושת שליטה, גם אם היא קטנה.

2. אל תתמודדו לבד. אתם לא הראשונים שזה קורה להם, ולמזלכם יש אנשים שיכולים לעזור. פנייה לאנשים מקצועיים שמבינים בתחום, כמו הצוות שלנו בעמותת סייבר ישראל, יכולה לעשות הבדל עצום. אנחנו כאן לא רק כדי לשחזר את החשבון שלכם, אלא כדי לתת לכם תמיכה והכוונה.

3. לשקם את האמון בהדרגה. אחרי פגיעה כזו, קשה לסמוך שוב על העולם הדיגיטלי, אבל חשוב לזכור שלא כולם נגדכם. בנו מחדש את הביטחון שלכם שלב אחר שלב. התחילו עם חשבונות שאתם מרגישים איתם בנוח, ודאגו לשמור על הרגלי אבטחה טובים יותר מכאן והלאה.

4. לא להפוך את הפחד לשגרה. קל מאוד להיכנס לחרדה ולהרגיש שכל דבר ברשת מסוכן. אבל האמת היא שהתקפות סייבר הן לא סוף העולם. עם הכלים הנכונים, אפשר להתאושש ולחזור לשגרה. הדבר הכי חשוב הוא לא לתת לפחד לנהל אתכם.

טרור פסיכולוגי זו מלחמת סייבר!

התקפות סייבר במהלך סכסוכים צבאיים מהוות כלי מרכזי בלוחמה פסיכולוגית, המיועד לערער את המורל הציבורי ולהפיץ פחד ואי-ודאות. ההיערכות המתמדת וההשקעה בהגנת סייבר הן קריטיות לשמירה על החוסן הלאומי ולהתמודדות עם איומים אלו בעידן הדיגיטלי.

מאז תחילת העימותים באוקטובר 2023, נרשמה עלייה משמעותית במתקפות הסייבר נגד ישראל. על פי נתוני מערך הסייבר הלאומי, זוהו 1,900 אירועי סייבר עם פוטנציאל נזק משמעותי, פי שלושה מהתקופה המקבילה בשנה הקודמת. מתקפות אלו מתמקדות בעיקר במטרות אזרחיות ועסקיות, מתוך הבנה שהשפעה על מגזרים אלו יכולה לגרום לנזק משמעותי ולערער את הביטחון הלאומי.

לתחושה הזו יש שם בפסיכולוגיה

התחושה שאנשים חווים לאחר מתקפת סייבר, במיוחד כשהיא פוגעת ישירות בהם ומשאירה אותם בתחושת חוסר אונים ואובדן שליטה, יכולה להיות מתוארת בכמה מונחים פסיכולוגיים.

1. "תחושת חוסר אונים נלמד" (Learned Helplessness) – זהו מצב שבו אדם חווה אירועים שליליים שהוא לא יכול לשלוט בהם, מה שגורם לו להאמין שגם בעתיד הוא לא יוכל להשפיע על המצב שלו, אפילו אם תהיה לו אפשרות לכך.

2. "טראומה דיגיטלית" (Digital Trauma) – מושג פחות מוכר, אך משמש לתיאור חוויות טראומטיות הקשורות לאובדן שליטה בעולם הדיגיטלי, כמו מתקפות סייבר או פריצות לחשבונות אישיים.

3. "חרדת סייבר" (Cyber Anxiety) – מצב שבו אנשים מפתחים פחד מתמשך משימוש בטכנולוגיה, מחשש שמידע אישי שלהם ייחשף או שייפגעו שוב במתקפת סייבר.

4. "פוסט-טראומה קיברנטית" (Cyber PTSD) – למרות שזה לא מונח רשמי ב-DSM, ישנם מחקרים שמראים שאנשים שחווים התקפות סייבר חמורות, כמו גניבת זהות או פריצה לחשבונות אישיים, עשויים לפתח תסמינים המזכירים PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית).

5. "שבר באמון הדיגיטלי" (Digital Trust Breakdown) – כאשר אנשים מתקשים לסמוך מחדש על מערכות טכנולוגיות או על אחרים בסביבה המקוונת, עקב פגיעה עמוקה בפרטיותם או בביטחונם.

התחושות האלו נפוצות במיוחד בזמן מלחמה, כאשר מתקפות סייבר משמשות גם ככלי ללוחמה פסיכולוגית, במטרה לערער את הביטחון האישי והחברתי.

בישראל קיימים מספר קווים חמים המיועדים לסייע במצבי תקיפת סייבר:

1. מערך הסייבר הלאומי: ניתן לדווח על אירועי סייבר באמצעות חיוג למספר 119, הפעיל 24/7. בנוסף, ניתן למלא טופס דיווח מקוון באתר המערך.

   gov.il

    

2. איגוד האינטרנט הישראלי: מפעיל קו סיוע לאינטרנט בטוח, המספק תמיכה והגנה למשתמשי האינטרנט בישראל. ניתן לפנות דרך אתר האיגוד.

   isoc.org.il

    

3. מוקד 105: המרכז הלאומי להגנה על ילדים ברשת, המיועד לדיווח על פגיעות מקוונות בקטינים. ניתן לחייג 105 מכל מכשיר או לפנות באופן מקוון.

   isoc.org.il

    

פנייה לקווים אלו מאפשרת לקבל סיוע מקצועי ומיידי במצבי תקיפת סייבר.

אתם לא לבד – ואנחנו כאן כדי לעזור

אם הגעתם אלינו, כנראה שאתם מחפשים פתרון או אפילו רק אוזן קשבת. זה בסדר לחשוד, זה בסדר לפחד – אבל תדעו שיש אנשים שמבינים בדיוק מה עובר עליכם ורוצים לעזור. המטרה שלנו בעמותת סייבר ישראל היא לא רק לשחזר חשבונות, אלא גם לעזור לכם לחזור להרגיש בטוחים, עם תחושת שליטה על העולם הדיגיטלי שלכם.

השלב הראשון בהתאוששות הוא להבין שאתם לא לבד. אנחנו כאן בשבילכם, ואתם תעברו את זה – ועם הזמן, תגלו שהאמון שלכם בעולם יחזור, לאט אבל בטוח.